כשם שאדם חייב במזונות אשתו, כך חייב במזונות בניו ובנותיו הקטנים, עד שיהיו בני שש שנים. מכאן ואילך מאכילן עד שיגדלו, כתקנת חכמים. ואם לא רצה, גורעין בו ומכלימין אותו ופוצרין בו. אם לא רצה, מרכיזין עליו בציבור, ואומרים :"פולני אכזר הוא, ואינו רוצה לזון בניו, והרי הוא פחות מעוף טמא שהוא זן את אפרוחיו". אין כופרין אותו לזונם אחר שש. במה דברים אמורים? באיש שאינו אמוד (שאין יודעים מה גודל רכושו), ואין ידוע אם ראוי ליתן צדקה או אינו ראוי. אבל אם היה אמיד, שיש לו ממון הראוי ליתן ממנו צדקה המספקת להן, מוציאין ממנו בעל כורחו משום צדקה, וזנין אותן עד שיגדלו.
שאלות :
1) מהי החובה הבסיסית על האב כלפי משפחתו ?
2) במה תלויה פרנסתו של האב למשפחתו ?שמור בטל
שאלות :
1) מהי החובה הבסיסית על האב כלפי משפחתו ?
2) במה תלויה פרנסתו של האב למשפחתו ?שמור בטל
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה